פיסול בחוטי תיל

Untitled– copper wire, sculpture by ruth asawa

מי שפתח הבוקר את גוגל,

ראה כמוני את התמונה של היום- כשהקלקתי עליה היה כתוב שחוגגים את רות אסווה.

וכך גיליתי אותה.

portrait of ruth aiko asawa. courtesy christie’s

ruth asawa– in her studio in san francisco, 1969

רות הייתה פסלת אמריקאית- יפנית,

שזכתה להכרה גדולה ועבודותיה

מוצגות במוזיאונים ברחבי העולם.

היא פיסלה בין היתר בחוטי תיל.

works by ruth asawa at hauser wirth & schimmel

untitled– crocheted copper wire- ruth asawa

העבודות שלה יפהפיות,

יש בהן עדינות מופלאה,

הדרך בה היא שזרה את החוטים זה בזה,

כאילו מדובר בחוטי צמר או רקמה רכים,

או בשירבוט על נייר…

מאין סריגי קרושה עדינים צפים בחלל

מנוגדים לחומר ממנו יוצרו.

*   *   *

אני חושבת שנמשכתי אליה היום,

בגלל שהערב הוא ערב יום השואה,

והמחשבה המיידית שעולה בי

על חוטי תיל בהקשר הזה,

לא יכול להיות רחוק יותר

מהעדינות שבפסלים האלו.

בנוסף,

בין העבודות שלה מצאתי כמה שבתוכן מגן דוד,

וזה ריגש אותי מאוד.

untitled– Brass wire, copper wire, and resin- ruth asawa

untitled– open center, six pointed star with six branches- ruth asawa

בראיון שנערך איתה בשנות ה -70 לחייה,

היא אמרה:

"חשוב ללמוד איך להשתמש בפיסות הזמן הקטנות שלך,

בחמש הדקות שלך, בעשר הדקות שלך.

כל אלה מתחילים להצטבר …

אל תחכי עד שילדיך יגדלו,

עד שבעלך יפרוש לגמלאות …

למדי כיצד להשתמש ברגעי הזמן שלך כאשר הם ניתנים לך ".  

ואני חושבת לעצמי כמה זה נכון,

במיוחד לאור היום הזה.