קטגוריה: הארות קטנות וגדולות

לסלוח ולשכוח

{pic comes from transfear}

ונראה שעבר זמן עלינו

משהו נרגע, משהו לא נודע

זמן לשאלות ולגלות סודות שמורים

ונראה שעבר זמן בינינו

משהו במבט, משהו נשמט

זמן להתנקות, זמן לחשבונות הנפש

 

כשזולגות שוב הדמעות

זמן לזיכרונות

לסלוח ולשכוח

לחזור ולקוות

עד רגע אחרון לחיות

לרקוד בכל הכוח

 

ונראה שעבר זמן לידנו

משהו נסגר, משהו נפתח

זמן לפרוש כנף, הגשם כבר שטף אותנו

 

ונראה שעבר זמן, השתנינו

קמט בפנים, כבר פחות שבירים

משהו התקשה ופחות רצים לאש

 

כשזולגות שוב הדמעות

זמן לזיכרונות

לסלוח ולשכוח

לחזור ולקוות

עד רגע אחרון לחיות

לרקוד בכל הכוח

 

ונראה שעבר זמן ונבהלנו

הזמן שנעלם, הכול נשטף לים

וכבר פחות תמימים ופחות ערים בלילה.

{מילים ולחן: עידן רייכל}

*   *   *

כמה עדינות ורכות

בשיר אחד.

כזה שנוגע עמוק בפנים,

שמציף את הדמעות.

ונראה שעבר זמן,

זמן שנעלם,

קמט בפנים,

עברו כמה שנים…

ועדיין לא יכולה לגמרי לסלוח,

וגם לא לשכוח…

השנה עובדת בעיקר על

סליחה לעצמי.

גם לי מגיע…

{חיוך רחב}

גמר חתימה טובה!

 

מודעות פרסומת

תגובה אחת

מתויק תחת הארות קטנות וגדולות, חגים

בחג שבועות תעשה לך…

 

einat's fields- barley harvest- photo by me

אני אוהבת את חג השבועות,

מאוהבת בשדות החיטה הזהובים,

בכלים החקלאיים,

בקציר,

ובבאלות הפזורות אחריו.

בכל שנה רצות לי אותן אסוציאציות בראש-

1. הציורים של ואן גוך.

Vincent van Gogh- Summer Evening, Wheatfield with Setting Sun; 1888

Vincent van Gogh – Wheat Field 1888

יותר ויותר מבינה אותו-

את התשוקה הזו לתעד את היופי הזה.

מה לעשות שאז לא היה נייד

לשלוף ולצלם במיידי….

{חיוך}

כך נראו אתמול השדות "שלי"-

einat's barley fields-harvest- photos by me

2. מאיר אריאל- ילדתי שלי.

ילדתי שלי אל תלכי לבדך

בשדה המוזהב.

3. סטינג- fields of gold.

So she took her love for to gaze awhile
Among the fields of barley
In his arms she fell as her hair came down
Among the fields of gold

אבל מעבר לכל זה-

בחרתי לשתף אתכם

בשלושה דברים שריגשו אותי במיוחד

בהקשר של החג הזה השנה-

hagay and the bread

חגי והלחם

חגי בן יהודה- חבר קיבוץ עינת,

אופה לחמי מחמצת מדהימים!

{מניסיון}

בשיטות מסורתיות של פעם,

בתוך תנור עצים ענק שבנה לבד.

השנה-

זרע זני חיטה עתיקים,

שגדלו בעבר כאן בארץ

במטרה להחזיר את הטעמים והמרקמים

ששייכים במקור לאדמה הזאת.

וכמה יפה לראות את ה"קציר" שלו.

"הזורעים בדמעה ברינה יקצורו…"

אני כבר מחכה ללחם….
*   *   *

Braillo

בריילו.

מותג ישראלי ייחודי ומרגש!

פרי יצירתן של שלוש בנות-

שרי סגל, הדס בלום ברטל ומיכל מררי.

מותג שמאפשר לנו

לעשות שופינג עם ערך מוסף.

braillo

כל הפריטים מועצבים עם ברייל,

מזמינים אנשים לגעת ולהרגיש,

לחוש את המילים ולראות

במשמעות הרחבה של המילה.

לראות את האחר,

לראות אנשים בעלי מוגבלויות,

ולהרגיש לעומק.

הן עובדות בשיתוף פעולה עם עמותת כוונים.

עמותה לקידום צעירים עם צרכים מיוחדים.

בכל רכישה של מוצר שלהן,

10% עוברים לעמותה לצורך מימון

שעות הכשרה והדרכה של

צעירים עם מוגבלות לניהול עצמאי בקהילה.

ולכבוד שבועות-

מה יכול להיות טוב יותר

מלרכוש איזה פריט לבן שלהן?..

 *   *   *

עץ האפרסק ועץ המשמש בגינה שלנו 2017

"קציר" אישי מהגינה שלנו-

מלוא הטנא- ביכורים-

פירות ראשונים היישר

מהעת שבגינה-

אפרסקים ומשמשים.

ג א ו ו ה

{חיוך רחב}

 *   *   *

ולסיום-

הנה קישור לפוסט קודם שלי

עם "טנא" סל עוצמות להדפסה.

תדפיסו, תפרגנו לעצמכם- תמלאו,

ותעופו על זה כמו שאומרים.

חג ביכורים שמח!!!

 

 

 

 

2 תגובות

מתויק תחת הארות קטנות וגדולות, חגים

יום השואה

אני חושבת שזה הפוסט הראשון בבלוג שלי

בנושא יום השואה…

אבל השנה,

הרגשתי צורך לייחד פוסט

למשפחה שלי.

לפני פסח,

עלמה, בתי הבכורה,

הכינה עבודת שורשים,

וראיינה את הסבים והסבתות.

ואני שלפתי את העבודה שלי

{ששמורה היטב במחסן}

בנושא הפרטיזנים מכיתה ח'

{איך שהזמן טס…}

ובה פרק שלם על סיפור

משפחתי בשואה.

כריכת העבודה שלי בנושא פרטיזנים- כיתה ח'

אני זוכרת שישבתי עם סבי

אבא של אבא, סבא דוד

ועל פני דפים שלמים כתבתי

את כל מה שסיפר לי.

על איך קם באישון לילה

והעיר את הוריו ואחיו

והכריח אותם לקום ולעזוב ליער.

ואיך למרות הפליאה מצד הוריו

לבסוף אכן עשו זאת,

ובבוקר למחרת הנאצים הגיעו

לעיירה והרגו את כל היהודים שבה.

דף מתוך העבודה שלי- בכתב ידי

הוא סיפר על חודשים ארוכים

בהם הסתתרו ביערות,

בבונקר.

ועל היתקלויות עם הגרמנים,

על המחסור באוכל, על הקור,

ועל ניסים קטנים/ גדולים שקרו להם,

ושבזכותם הוא  וכל המשפחה שרדו.

דברים שרובנו בעצם יודעים.

אבל לא קולטים באמת.

דף מתוך העבודה שלי- על סיפור פסח בבונקר

הכי מרגש היה הסיפור שלו

של איך הם מצאו תפוח אדמה אחד

ועם שאריות סובין שהיו להם

הצליחו לחגוג את חג הפסח

בבונקר בשנת 1943.

תיעוד מופלא בכתב ידו המקורי

כפי שתיאר את ההתרחשות ביידיש-

מסמך המתאר את חגיגת פסח בבונקר בכתב ידו המקורי של סבי דוד טמבור ז"ל, 1943

בתחתית הצילום-

הוסיף סבי השני- אהרון קנר ז"ל

בכתב ידו בשנת 1984 את הפסוק-

"ה' הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי מיורדי [מִיָּרְדִי] בוֹר."

תהילים ל' ד'

והוסיף ואייר עץ משפחה קטן-

 *   *   *

בתור ילדה,

לא אהבתי את הביקורים אצל

סבא וסבתא.

סבא תמיד היה מקדם את פנינו

כשדמעות בעיניו וממחטת בד.

לא הבנתי למה הוא תמיד בוכה.

כשהלכנו- תמיד היה אומר-

"שנשמע בשורות טובות…".

אני חושבת שרק אחרי

העבודה הזאת והראיון הכ"כ אישי עימו

הבנתי.

הבנתי שזה לא היה בכי,

זו היה התרגשות גדולה.

ולמדתי להעריך אותו ולאהוב אותו.

וכיום,

יחד עם הזיכרונות האלו,

ישנם גם זיכרונות טובים-

של חרוזים שהיה חורז בשפה עשירה.

של הצ'ולנט המופלא שסבי היה מכין,

של לביבות תפו"א טעימות שהיה מכין בפסח.

של הגינה שלו שתמיד התהדרה

בשורות שורות של פרחי אמנון ותמר ססגוניים.

וחלקה שלמה של שיחי שושנים

שמהן היה מכין סירופ ויין.

*   *   *

סבי הציל את כל משפחתו,

אביו, אמו החורגת ושבעת אחיו.

את סבתי צילה ואחיה הצעיר.

האחות הבכורה שהייתה נשואה אז

והאחות הצעירה שהייתה איתם ביערות לא שרדו.

רובם עלו לארץ,

חלקם היגרו לקנדה.

אבי סבי אפילו זכה לנינה- אחותי הבכורה.

סבי וסבתי ז"ל מצד אמי,

היו חלוצים ועלו לארץ לפני המלחמה.

כל משפחותיהם נספו בשואה גם כן.

משפחת טמבור

משפחת בוקובסקי

משפחת קנר

משפחת אייכלר

יהי זכרם ברוך!

לכבודם ולזכרם-

השיר עם ישראל חי-

בביצוע המרגש של עופרה חזה

באירוויזיון  1983 על אדמת גרמניה.

אנחנו עוד כאן!

 

 

 

5 תגובות

מתויק תחת הארות קטנות וגדולות