8 ימים של ניסים- משחקים של אור בחושך

hanukkah epic glow in the dark outdoor games ~ glowtopia

hanukkah glow stick tic tac toe ~ make and takes

אז אחרי שלמדנו מליה

איך ל"גרש" את החושך ולהכניס הביתה אור,

הגיע הזמן לשחק קצת…

{חיוך}

משחקים של אור בחושך.

ומי יותר מתאימה למשחקים מאשר

גלית קידר, בלוגרית בבלוג המגוון

שעמום הוא בחירה.

גלית כבר הארחה אצלי ב

8 ימי הניסים והיצירה

עם יצירה של סביבון מגנטי,

וגם במגזין קונפטי

והרעיונות שלה תמיד חדשניים ומהנים ביותר.

עיני חתול עם גלילי נייר טואלט ~ שעמום הוא בחירה

עיני חתול עם גלילי נייר טואלט ~ שעמום הוא בחירה

אז קבלו רעיונות

לשמונה משחקים של אור בחושך ✨:

* רוחות רפאים

* איקס מיקס דריקס

* באולינג זוהר בחושך

* קליעה למטרה

* חם- קר

* בלונים זוהרים בחושך

* עיני חתול עם גלילי נייר טואלט

* דוקים זוהרים בחושך

stick lights ~ סטיקלייט

כל מה שצריך בשבילם

זה חבילה {או שתיים} של סטיקלייטים.

את שאר הדברים יש לכם בבית.

הסבר והוראות לכל משחק

תמצאו בבלוג של גלית.

ההמלצה של גלית היא,

לעשות פעילות אחת מתוך כל המשחקים כל יום.

ליהנות ולמצות אותה עד הסוף.

  *    *   *

glowing happy face ~ make and takes

אפשר ליצור פרצופים זוהרים מהסטיקלייט,

או ליצור את סמלי החנוכה מהסטיקלייט-

סביבון, חנוכיה זוהרת, נר…

אפשר לרשום את השם חנוכה או חג אורים שמח…

ברשת יש שפע של רעיונות נוספים

למשחקים זוהרים בחושך,

שמתאימים לכל גיל.

שחקו כיד הדמיון הטובה עליכם.

העיקר שתבלו יחד ותהנו!

מוזמנים.ות לשתף בתמונות מהמשחקים הזוהרים בתגובות.

!♪♫•¨•.¸¸ ♥¸¸.•¨• (¸¸¸.•¨*•.•´*.¸.´* .´*¸

¸.•*¨♥♥♥ Miracles of Light on your way ♥

נוסטלגיה מתוקה

בילוי קסום של שישי בבוקר…

*   *   *

 אמא שלי על רקע קונדיטוריית "ספירא", חיפה

זה התחיל באחד מחברי בפייסלנד

ששיתף ידיעה שקונדיטוריית "ספירא",

מהקונדיטוריות הראשונות בחיפה,

עומדת להיסגר.

קראתי תגובות מרגשות של אנשים

שהקונדיטוריה הזו הייתה חלק מחייהם,

וחלק מזיכרונות ילדותם.

דבר ראשון- שאלתי את אמי

ילידת נווה שאנן בחיפה

אם היא מכירה את המקום?..

מסתבר שה"למטה של העיר"

{כמו שסבי ז"ל היה קורא לעיר התחתית}

היה אזור מפוקפק משהו באותם הימים…

דבר שני- חיפשתי קצת על המקום

וקראתי את הכתבה בחדשות חיפה.

את הקונדיטוריה פתח ברוך ספירא,

בן למשפחה של קונדיטורים בפולין.

אחרי ששרד את מלחמת העולם השנייה,

עלה לישראל והביא עימו את המתכונים

שעברו מדור לדור במשפחתו.

ביתו נעמי ובעלה יאיר רפפורט

המשיכו את המסורת אחריו

ומפעילים את המקום עד היום.

ההחלטה על הסגירה נובעת מפאת הגיל

והקושי לעבוד,

והילדים אינם מעוניינים להמשיך במקומם.

אחרי טלפון קצר ושיחה נעימה

עם אחד העובדים שעובדים שם מעל 40 שנה!!!

{איפה ישנם עוד דברים כאלה?..}

ווידאתי שהמקום פתוח גם בשישי

והזמנתי לי 4 כלבלבי מרנג.

{חיוך}

אני כחובבת נוסטלגיה ידועה

וכאחת שאוהבת אוכל ומתוקים במיוחד,

לא יכולתי להרשות לעצמי

לפספס כזו חוויה.

ולמרות שלא הכרתי את הקונדיטוריה לפני כן,

החלטתי לבוא ולחלוק לה כבוד אחרון לפני שתיסגר.

אחרי טלפון נוסף לאמא,

סגרנו את הבילוי של שישי בבוקר…

{וכל זה באמצע ניקוי רעלים….

הלכה המשמעת העצמית… חיוך?..}

*   *   *

וכך בשישי האחרון,

נסענו בבוקר לעיר התחתית בחיפה.

אמא, אני ושחר- ששמח מאוד לפספס יום לימודים…

{עלמה לא הסכימה לקום ביום החופשי שלה…

ככה זה בגיל ההתבגרות…}

הלכנו לאורך רחוב נתנזון

שבהמשך הופך לדרך יפו.

שחר מבצע "דב"

הרחוב נראה כמו מדרחוב אירופאי משהו.

חנויות קטנות,

מסעדות קטנות ומעוצבות.

ושמש בוקר של סתיו.

כלבלבי מרנג בעבודת יד- הסמל המסחרי

הגענו למקום- ויטרינה יפהפיה מלאה במיני עוגות

ומדף שלם של כלבלבי מרנג משובבי נפש.

שולחנות מלאים בחוץ ובפנים,

אווירה נעימה וניחוח של פעם.

קונדיטוריית "ספירא", חיפה

המקום היה נראה שוקק חיים.

לא כמו מקום שתיכף ייסגר…

התיישבנו בפנים,

שתינו שוקו וקפה,

והתענגנו על-

סברינה, עוגת גבינה מעטפה, פאי דובדבנים

וכלבלב מרנג… איך לא?..

צילום של שחר {בן 10}

אחרי כל זה,

יאיר הסכים שנכנס פנימה לראות

איפה כל המתוק הטוב הזה קורה.

תוך שהוא מכין עוגות קרמשניט

אמר לשחר שלי להושיט לו יד.

 

יאיר רפפורט מכין קרמשניט

שחר הושיט אצבע,

"לא אצבע" גער בו יאיר, "כל היד".

שחר הושיט את היד ויאיר זילף

לו פס קרם רחב.

"תלקק" אמר.

הוא סיפר לנו קצת על ימים שעברו,

מאזני הארץ- עליהן שוקלים את הבצק

אוסף הצנתרים תלוי על קרש במטבח הקונדיטורייה

ומהתקרה תלויות תבניות בשלל דוגמאות

ואז הראה לנו מגש של עוגיות

[חיוך גדול}עם ריבה שבגלל העומס

לא הספיק להרכיב אותן.

אבל לכבוד שחר הרכיב אחת

ונתן לו לטעום.

מגש העוגיות- אתם כבר יודעים איפה זו החסרה…

אלו בדיוק העוגיות שסבתא שלי ז"ל

הייתה מכינה.

עוגיה עגולה שעליה ריבה

ועליה עוגיה נוספת עם חור במרכז.

היא הייתה קוראת להן "קייקסעלעך"

והן היו ממתינות לנו הנכדות

מעל למקרר בקופסאת פח כתומה עם פרחים….

{נוסטלגיה מתוקה כבר אמרתי?..}

בכל מקרה,

אחרי כל זה,

קניתי גם עוגת קרמשניט לטובת

הבעל והילדה ולא באו…

וליתר בטחון גם כמה מרציפנים בעבודת יד.

והלכנו לדרכנו.

חשבתי בדרך על העובדים

שעבדו בקונדיטוריה הזו מעל ל- 40 שנה!!!

{איפה ישנם עוד אנשים כאלו?..}

ועל כך שמה- 1 בנובמבר

ילכו גם הם לדרכם…

ושמחתי על הנסיעה הספונטנית הזו.

{חיוך רחב}

רגע של קפה- כבר בבית…

חזרנו הביתה לקראת הצהרים,

החזרתי את אמא הביתה,

עשיתי קניות,

ופרשתי לשנ"צ של שישי.

הבילוי הקסום של הבוקר

התערבב לו בחלומות של צהרים…

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפינוק המושלם ליום האישה

pic is from the red fairy project

יום האישה הבינלאומי יתקיים ב- 8 במרץ.

יש עוד זמן כמו שאומרים…

אבל-

אני רוצה לשתף אתכם בחוויה שלי

עוד מיום האישה הקודם.

ביום האישה 2016

אחותי הציעה לי לבוא איתה

לערב נשים מיוחד במודיעין.

ברור שהלכנו-

כל סיבה טובה לערב בילוי עם האחות…

{חיוך}

הערב היה נפלא, קבלת פנים מפנקת

מעשה ידי נשות עסקים של מודיעין,

הרצאות נפלאות,

ולסיום הוגרלו מתנות בין כל המשתתפות,

ואני עליתי בגורל

וזכיתי בעיסוי מפנק בארבע ידיים.

{חיוך רחב}

pic from we heart it

התמונה מכאן pic comes from here

אין צורך לתאר את האושר שלי!

גם זכיתי ועוד במתנה שכל כך מתאימה לי.

כל זה היה במרץ שנה שעברה…

מפה לשם,

החלטתי לשמור לי את ה"ממתק" הזה

לאחר שאסיים עם חגיגות בת המצווה של עלמה

שהיו ביוני {לכיתה} וביולי {למשפוחה}.

ולבסוף כשצלצלתי למרים

ואמרתי לה בהתרגשות שאני הזוכה המאושרת…

היא נסעה לחו"ל.

ואז עבר עוד זמן וגם אנחנו טסנו לחו"ל.

אמרתי לעצמי שלא נורא,

את המסאז' שלי כבר אקבל בתאילנד.

{מה שהיה נכון…}

וכשחזרתי פתאום מצאתי את השובר עדיין בתיק.

למרות שעברו חודשים רבים,

פניתי שוב למרים ושאלתי

אם עדיין יש מצב לקבל את המתנה.

להפתעתי היא הסכימה וקבענו.

לבסוף-

אתמול בערב הגעתי למודיעין,

נכנסתי לחדר חמים ונעים

והתפנקתי לי בעיסוי מושלם

בשיטת איור ודה

בשילוב שמנים ואבנים חמות ורפלקסולוגיה.

התמונה מכאן pic comes from here

ארבע ידיים מיומנות-

של גילה מאיר לביא ומרים נבל.

שתיהן מטפלות הוליסטיות ורפלקסולוגיות בכירות.

המגע, האבנים החמות, המוסיקה השקטה ברקע,

לרגע פנטזתי שאני עדיין בתאילנד…

מה יכול להיות יותר מענג בערב חורפי שכזה.

יצאתי שלווה, רגועה ומחוייכת מאוזן לאוזן.

ואז-

צלצלתי לאבא

{שגר ממש ליד….}

ושאלתי אותו מה הוא עושה.

"מכין לעצמי משהו לאכול" הוא ענה.

"אז תכין גם לי" אמרתי אני

וכבר הייתי בדרכי אליו.

כי אם כבר ערב פינוק אז עד הסוף, לא?..

*   *   *

לסיכומו של עניין-

א. כדאי תמיד להיות פתוחה לשפע–

פשוט כי זה מגיע לי-

גם במובן של i deserve it

וגם במובן שאז זה מגיע coming my way.

ב. אחרי שכבר נפתחתי לשפע-

עדיף ורצוי לא לדחות אותו כשהוא מגיע.

{מה באמת חשבתי לעצמי שלא ניצלתי את זה מיד?.. }

ג. יום האישה זה פעם בשנה,

למה לחכות לו או לאיזה חג כדי לפרגן לעצמך איזו מתנה?

pic comes from yoga w/ zoe

תזמינו לכן מסאז' מפנק שכזה עוד היום!

אני הייתי שמחה לכזה לפחות פעם בשבוע!!

{יקום אתה שומע?..}

מעש{ס}ה ב 4 ידיים- מרים נבל וגילה מאיר לביא

ד. תודה גדולה למרים נבל וגילה מאיר לביא

על המתנה הנפלאה הזו.

ועל זה שהסכימו להעניק לי אותה

חודשים רבים אחרי שניתנה.

זה לא מובן מאליו!