הארות קטנות וגדולות, חגים

רגע לעצמך

Air-Wind-Breeze-Feather-Lightness-Weightless-Lifte

breath poster- made by me

original

feel light as a feather- from nbbyy

תשליך של אמא לראש השנה 🙌🏻

כתבה: נועה הנדין

תשליכי אמא,
את הכאבים,
את רגשות האשם,
את הכעסים,
בעיקר על עצמך-
על זה שנעדרת מזמן איכות עם הילדים,
או ש"נתקעת" במקום להתקדם בחיים המקצועיים.

תשליכי את הצביטה בלב כי היית חסרת סבלנות,
כי הרמת את הקול,
כי התעצבנת על הכול.

תשליכי את ערימת הציפיות המוגזמות,
את האימהוּת המוּשלמת,
שלא קיימת.
תשליכי את הפחדים,
גם אלה הכלכליים.
תשליכי חשבונות
והתחשבנויות.
תשליכי חלומות שלא הוגשמו,
תשליכי דמעות שניגרו ושרפו.

תשליכי הערות של קרובים
וזרים.
תשליכי ביקורת ששוברת לרסיסים.
תשליכי צרות עין, קנאה
וכישלונות
תשליכי מבטים שופטים של "נשמות טהורות".

תשליכי את חוסר היציבות,
את החברוּיות שהיו,
החברים שאכזבו
והתרחקו.
תשליכי שליליוּת
והססנות.

תשליכי מחשבות על קילוגרמים מיותרים,
היקפים,
מודל שאף אישה אמיתית לא באמת עומדת בו
וסטנדרטים חברתיים.

תשליכי תהיות על "מה היה קורה אם",
תשליכי רגעים מערערים
והרהורים ריקים.

תשליכי אמא,
תתרוקני,
תרוקני את הכיסים.
מכל מה שמכביד ותוקע
ומעיק.
מאוד.
וקחי רגע רק לעצמך,
ועוד רגע,
ועוד.
ועוד.
ועוד.
❤️

באהבה לכל האימהות, האימהות 2be והסבתות

האדירות והאמיצות.

מוזמנות לחבק את עצמכן

ולהשליך את כל מה {ומי} שמעיק עליכן…

*   *   *

חתימה טובה לכולנו

תחל שנה וברכותיה.

blog-icon המשך קריאת הפוסט "רגע לעצמך"

הארות קטנות וגדולות

השמיים שבתוכי

skies of pink by me

יום השואה השנה,

מקבל משמעות קצת שונה.

ויודעת שיש רבים שיגידו

מה את משווה?..

בין טלאי צהוב לתעודה ירוקה…

אבל ההרגשה קשה.

האם זה באמת קורה?

שמבוגר, ניצול שואה ללא חיסון,

לא יוכל להשתתף בטקס זיכרון?..

וילד, נכד לניצול שואה

לא יוכל לעמוד לצד סבו בטקס השנה?..

מתי קרה שהילדים שלנו

נהיו "אויב" מפיץ מחלות?..

פעם זה היה יהודי מול גרמני

היום זה יהודי מול יהודי.

עם חיסון מול בלי.

נכון, זה לא על רקע גזעי,

אבל עדיין,

אחד יכול לשבת בפנים והשני?

רק בחוץ…

ממתי כל זה נהיה נחוץ?…

יום הזיכרון לשואה ולגבורה הוא יום אחד בשנה.

אך זיכרון זה חי בתרבות שלנו

כטראומה מכוננת בכל שאר הימים…

ולכן דווקא ביום זה,

חשוב כל כך שלא רק ננציח את הזוועות,

אלא גם נשאל על משמעותן עבורנו

כישראלים, כיהודים, כאנשים.

* * *

etty hillesum

לפני כמה ימים ראיתי בפייסבוק,

קישור לאסופה לזכרה של אתי הילסום

שפורסם ע"י התנועה הרפורמית.

אתי, צעירה יהודיה הולנדית שנספתה בשואה,

כתבה יומנים ומכתבים מרגשים

בהם הם היא מתארת את חייה, אהבתה,

ותחושותיה בתור אישה,

בתקופה החשוכה של מלחמת העולם השניה.

החיים יפים כל כך.

אי אפשר להסביר את התחושה הזאת.

היא אינה מעוגנת במציאות שאנחנו חיים בה.

אבל הרי בוודאי, יש מציאויות מלבד אלו

שעליהן אנו קוראים בעיתונים

ובשיחות הנלהבות והשטחיות של אנשים מבוהלים.

הרי קיימת גם המציאות של

הרקפת הקטנה הוורודה-אדומה,

ושל האופק הרחב שאפשר לגלות מחדש

מעבר למהומה ולמבוכה של זמננו.״

{24 בספטמבר 1942, אתי הילסום}

המילים שלה מעוררות השראה

על התמודדות רוחנית יוצאת דופן.

התמקדות בחשיבה חיובית

ובראיית הטוב שיש בעולם.

בהחלט שווה קריאה ויותר מכך,

שווה לאמץ!

מציאות הזויה ואנשים מבוהלים

יש לנו בשפע גם היום.

אפשר לבחור לא להישאב לתוך כל זה.

לחיות וליהנות מהיופי שיש מסביב.

להקשיב לציוץ הציפורים,

להריח את הפריחה המשגעת של האביב.

cherry blossom and big pink by karen jaffe

שלום אמיתי בעתיד ייתכן

רק כאשר כל אדם יגיע לשלום עם עצמו

ויעקור מתוכו את השנאה לזולת,

ויהיה מוצאו אשר יהיה,

ויהפוך אותה למשהו אחר,

במשך הזמן לאהבה אפילו,

או שמא זאת ציפייה מוגזמת?

ואהבת לאויבך כמוך."

{24 בספטמבר 1942, אתי הילסום}

ומדוע שלא נאמין שזה אפשרי?.

art, Uncategorized, הארות קטנות וגדולות

get your sparkle on

 

lovely pic from sparkles n sprouts

חשבתי על מה בא לי לכתוב?..

מה עוד לא נכתב על ימי הקורונה?..

על הסדר, על הסגר,

על מה שקורה,

על מה שעתיד לקרות?..

על היום שאחרי, והזמן תוך כדי…

ואז-

תודות לחגית אזולאי רוזנס

נתקלתי בעבודות המרגשות של

האמנית שרה שקיל.

והרגשתי כאילו היא קראה את המחשבות שלי

ותרגמה אותן לויזואל.

{חיוך}

"כל תמונה שלי מרפאת חלקים בתוכי,

ואני מקווה שגם בך".

{כך היא כותבת בדף האינסטגרם שלה}

ובאמת כל אחת מהעבודות שלה

קסומה יותר מקודמתה.

הנה מקבץ עבודות חדשות

ברוח התקופה.

שרה הציעה לכל מי שרוצה

לשלוח אליה תמונה של יקירים מהצוותים הרפואיים

כדי שתוכל להפוך אותם ליצירות אמנות נוצצות.

 

המציאות הפגומה מסביבנו

מקבלת גוון חולמני וקסום

עם קצת נצנצים…

אפילו פעולת שטיפת הידיים

נראית כאילו לקוחה מסרט

של וולט דיסני…

נייר טואלט כבר מזמן

הפך למצרך "יקר"…

"השקיעה הזו נראית כך כך נורמאלית,

ובכל זאת כלום….

שום דבר לא נורמלי ביום החדש הזה!"

{מתוך דף הפייסבוק של שרה}

הרחובות הריקים מאדם,

מונפשים באור מנצנץ…

"זו הדרך שלי לראות את היופי בכל דבר,

או כמעט בכל דבר.

הכל הופך להיות נעים בדרך זו!"

{מתוך ראיון עם שרה למגזין אל דקור}

 

כדאי לכם מאוד להיכנס ולראות

את פרויקט סימני המתיחה המיוחד שלה-

glitter stretch marks

בדומה לפילוסופיית הקינטסוגי היפנית

השברים והפגמים מוסיפים לנו ערך ויופי.

היפנים "מתקנים" את הפגמים ע"י מילוי בזהב

ושרה עושה זאת ע"י מילוי בנצנצים זוהרים.

היא מדמיינת שכאשר העור נמתח,

נצנצים יוצאים מבפנים החוצה ומאירים אותו.

כך ככל שהעור נמתח הוא מאיר יותר…

בהחלט חשיבה מעודדת!

{חיוך רחב}

לסיכומו של עניין-

add more sparkle pic from loft

וגם לא פחות חשוב

להיות רגועים,

ליהנות מהרגע, ולדעת

שגם זה יעבור…

this too shell pass

{חיוך רחב}

keep calm poster from worklad

לעוד השראה ויצירות נפלאות

מתקופת הקורונה היכנסו

למגזין קונפטי- מהדורת הקורונה.

חג אביב שמח

ובריאות לכולם,

✨ love and light