תגית: יום כיף בחיפה

נוסטלגיה מתוקה

בילוי קסום של שישי בבוקר…

*   *   *

 אמא שלי על רקע קונדיטוריית "ספירא", חיפה

זה התחיל באחד מחברי בפייסלנד

ששיתף ידיעה שקונדיטוריית "ספירא",

מהקונדיטוריות הראשונות בחיפה,

עומדת להיסגר.

קראתי תגובות מרגשות של אנשים

שהקונדיטוריה הזו הייתה חלק מחייהם,

וחלק מזיכרונות ילדותם.

דבר ראשון- שאלתי את אמי

ילידת נווה שאנן בחיפה

אם היא מכירה את המקום?..

מסתבר שה"למטה של העיר"

{כמו שסבי ז"ל היה קורא לעיר התחתית}

היה אזור מפוקפק משהו באותם הימים…

דבר שני- חיפשתי קצת על המקום

וקראתי את הכתבה בחדשות חיפה.

את הקונדיטוריה פתח ברוך ספירא,

בן למשפחה של קונדיטורים בפולין.

אחרי ששרד את מלחמת העולם השנייה,

עלה לישראל והביא עימו את המתכונים

שעברו מדור לדור במשפחתו.

ביתו נעמי ובעלה יאיר רפפורט

המשיכו את המסורת אחריו

ומפעילים את המקום עד היום.

ההחלטה על הסגירה נובעת מפאת הגיל

והקושי לעבוד,

והילדים אינם מעוניינים להמשיך במקומם.

אחרי טלפון קצר ושיחה נעימה

עם אחד העובדים שעובדים שם מעל 40 שנה!!!

{איפה ישנם עוד דברים כאלה?..}

ווידאתי שהמקום פתוח גם בשישי

והזמנתי לי 4 כלבלבי מרנג.

{חיוך}

אני כחובבת נוסטלגיה ידועה

וכאחת שאוהבת אוכל ומתוקים במיוחד,

לא יכולתי להרשות לעצמי

לפספס כזו חוויה.

ולמרות שלא הכרתי את הקונדיטוריה לפני כן,

החלטתי לבוא ולחלוק לה כבוד אחרון לפני שתיסגר.

אחרי טלפון נוסף לאמא,

סגרנו את הבילוי של שישי בבוקר…

{וכל זה באמצע ניקוי רעלים….

הלכה המשמעת העצמית… חיוך?..}

*   *   *

וכך בשישי האחרון,

נסענו בבוקר לעיר התחתית בחיפה.

אמא, אני ושחר- ששמח מאוד לפספס יום לימודים…

{עלמה לא הסכימה לקום ביום החופשי שלה…

ככה זה בגיל ההתבגרות…}

הלכנו לאורך רחוב נתנזון

שבהמשך הופך לדרך יפו.

שחר מבצע "דב"

הרחוב נראה כמו מדרחוב אירופאי משהו.

חנויות קטנות,

מסעדות קטנות ומעוצבות.

ושמש בוקר של סתיו.

כלבלבי מרנג בעבודת יד- הסמל המסחרי

הגענו למקום- ויטרינה יפהפיה מלאה במיני עוגות

ומדף שלם של כלבלבי מרנג משובבי נפש.

שולחנות מלאים בחוץ ובפנים,

אווירה נעימה וניחוח של פעם.

קונדיטוריית "ספירא", חיפה

המקום היה נראה שוקק חיים.

לא כמו מקום שתיכף ייסגר…

התיישבנו בפנים,

שתינו שוקו וקפה,

והתענגנו על-

סברינה, עוגת גבינה מעטפה, פאי דובדבנים

וכלבלב מרנג… איך לא?..

צילום של שחר {בן 10}

אחרי כל זה,

יאיר הסכים שנכנס פנימה לראות

איפה כל המתוק הטוב הזה קורה.

תוך שהוא מכין עוגות קרמשניט

אמר לשחר שלי להושיט לו יד.

 

יאיר רפפורט מכין קרמשניט

שחר הושיט אצבע,

"לא אצבע" גער בו יאיר, "כל היד".

שחר הושיט את היד ויאיר זילף

לו פס קרם רחב.

"תלקק" אמר.

הוא סיפר לנו קצת על ימים שעברו,

מאזני הארץ- עליהן שוקלים את הבצק

אוסף הצנתרים תלוי על קרש במטבח הקונדיטורייה

ומהתקרה תלויות תבניות בשלל דוגמאות

ואז הראה לנו מגש של עוגיות

[חיוך גדול}עם ריבה שבגלל העומס

לא הספיק להרכיב אותן.

אבל לכבוד שחר הרכיב אחת

ונתן לו לטעום.

מגש העוגיות- אתם כבר יודעים איפה זו החסרה…

אלו בדיוק העוגיות שסבתא שלי ז"ל

הייתה מכינה.

עוגיה עגולה שעליה ריבה

ועליה עוגיה נוספת עם חור במרכז.

היא הייתה קוראת להן "קייקסעלעך"

והן היו ממתינות לנו הנכדות

מעל למקרר בקופסאת פח כתומה עם פרחים….

{נוסטלגיה מתוקה כבר אמרתי?..}

בכל מקרה,

אחרי כל זה,

קניתי גם עוגת קרמשניט לטובת

הבעל והילדה ולא באו…

וליתר בטחון גם כמה מרציפנים בעבודת יד.

והלכנו לדרכנו.

חשבתי בדרך על העובדים

שעבדו בקונדיטוריה הזו מעל ל- 40 שנה!!!

{איפה ישנם עוד אנשים כאלו?..}

ועל כך שמה- 1 בנובמבר

ילכו גם הם לדרכם…

ושמחתי על הנסיעה הספונטנית הזו.

{חיוך רחב}

רגע של קפה- כבר בבית…

חזרנו הביתה לקראת הצהרים,

החזרתי את אמא הביתה,

עשיתי קניות,

ופרשתי לשנ"צ של שישי.

הבילוי הקסום של הבוקר

התערבב לו בחלומות של צהרים…

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מודעות פרסומת

תגובה אחת

מתויק תחת המלצות על בילוי, משפחה, נוסטלגיה

the holiday of holidays

אור

אתמול היה יום ההיפוך החורפי,

שממנו והלאה הימים שלנו יתארכו.

בדיוק בזמן שבו אנו חוגגים את חג החנוכה

מדליקים נרות ומגרשים את החושך.

במקביל אלינו,

נחגג גם חג המולד הנוצרי

שגם הוא מאופיין באורות רבים.

היות שלא יצא לי אף פעם לחוות

את חגיגות הקריסמס בחו"ל,

החלטתי לספוג את אווירת החג בארץ.

בשנה שעברה ביליתי בנצרת,

והשנה, נסעתי לחיפה-

לפסטיבל "החג של החגים"

שמחבר את שלושת חגי הדתות-

היהדות, הנצרות והאיסלאם.

*   *   *

רוני, חברתי הטובה

חגגה יומולדת השבוע!

לא שהיינו זקוקות לתירוץ,

אבל תודו שזו סיבה טובה להפוך את

הפסטיבל ליום כיף של ממש.

כדי להעצים את הרגשת ה"תיירות בחו"ל"

הדפסתי לנו מסלול טיול ומפה,

ובשישי בבוקר יצאנו לדרך.

אחרי קפה ומאפה בשדרות בן גוריון

{הרחוב הראשי במושבה הגרמנית}

התחלנו את הטיול בשכונת ואדי ניסנאס.

 

1מ

כבר בכניסה לשכונה קידם את פנינו

תרנגול זכר ששוטט בין החצרות

ונעלם לפני שהספקתי לצלם אותו…

1

1-

2

6

5

הרגשנו כאילו נכנסנו לכפר שנמצא

בתוך העיר…

סימטאות צרות, בתי אבן ישנים,

אנטנות על הגגות,

מרפסות ומעקות מפורזלים.

ג

ג2

ג3

ג4

פפ

ג5

ובתוך כל אלה

יש שלל יצירות המשתלבות בנוף

ומתבלות אותו בצבע,

כחלק מתערוכות אמנות

ביוזמת בית הגפן– מאין

מוזיאון ללא קירות.

פ1

פ2

פ3

ברחוב הואדי אפשר היה

אפילו לראות את האמנות בהתהוות

ולהיות חלק פעיל ממנה-

במקום נערכה סדנה חופשית

ליצירת פסיפס.

פפפ

שוק2

שוק

שוק1

הלכנו בהתאם למסלול

עד שהגענו לשוק.

ריח של פחמים נשרפים,

תירס חם וערמונים קלויים,

סחלב וקפה טרי,

תבלינים… בקיצור חגיגה!

עצרנו למרק עדשים נפלא,

קנינו גם קובה חם וטרי

וקינחנו בדוכן המיצים במיץ תפוגזר.

מכאן המשכנו לשוטט להנאתנו בסמטאות.

{כמאמר שתי הנשים בסרט

זכרונות אהבה מפירנצה

,two lone females in an unknown city

now that's what i call an adventure}

פ11

ס1

ס2

ק

האווירה השלווה של השכונה

התערבבה באווירת הקריסמס.

קישוטים באדום ולבן,

בובות סנטה בשלל גדלים,

ושרשראות של נורות.

ש2

ש

ש3

ש1

הלכנו ברגל עד לשוק הפשפשים,

ביקרנו בחנות הוינטאג' הקסומה "מפעם"

שרק בשבילה היתה שווה כל ההליכה

{חיוך}

החנות מעוצבת כ"כ יפה

ומכילה פריטי עיצוב וכלים לבית

שמעוררים זכרונות נעימים

מהבית של סבא וסבתא.

ש4

ש5

אח"כ חיפשנו מקום לשבת

ולשתות משהו חם.

היות ש"שתיים סוכר חום"

בדיוק עמד לסגור…

{בכל זאת פרגנתי לו בתמונה

כדי שנזכור לפעם הבאה…}

המשכנו הלאה לחנות עתיקות

יפהפיה ושמחנו לגלות

שהבעלים מכין בה גם קפה.

ש6

ש7

שתינו הפוך מצויין בספלי זכוכית

ואכלנו עוגת נפוליאון וכדור שוקולד

homemade שמכינה השכנה שלו.

בכניסה לחנות

ניצב עץ אשוח שאורותיו דלקו,

יחד עם חנוכיה מוזהבת ומלאך קטן

וברקע נשמע קול המואזין מהמסגד הסמוך.

חג החגים של כולם, כבר אמרתי?..

{חיוך}

שבעות ומרוצות

התחלנו לחזור לכיוון המושבה הגרמנית.

א5

א6

א2

א4

חזרנו לשדרות בן גוריון והלכנו לאורכה.

המושבה הגרמנית יפהפיה

ומשרה אווירה של חו"ל.

הבתים היפים של הטמפלרים,

הכל היה מקושט וחגיגי.

התלהבנו מהעיצוב של מסעדת "פטוש"

והתיישבנו שם.

אכלנו ארוחת ערב בסגנון ערבי- ים תיכוני

וקינחנו בצ'אי מתוק וחם.

א8

א9

א10

א34

א11

אור1

א3

 

כשיצאנו שוב לשדרה,

כבר הכל היה מואר

ומנגינת jingle bells נשמעה ברקע.

הרחוב נראה מרהיב ביופיו

אורות בשלל גוונים וצורות,

עצים ואיילים מוארים,

חנוכיות מוארות דלקו על עמודי הרחוב,

ואת הכיכר המרכזית האירו

עץ אשוח ענק כשלפניו חנוכיה.

פשוט קסום!

חיפה בהחלט יכולה להתגאות בדו הקיום שבה.

ממליצה בחום לנסוע ולחוות

גם בסופ"ש הקרוב ישנם אירועים,

אפשר להתעדכן באתר

החג של החגים,

ואם לא נסעתם השנה- אז תשמרו

את הפוסט לשנה הבאה….

א22

חג שמח לכולם!

love and light

לוגו

 

 

 

 

3 תגובות

מתויק תחת המלצות על בילוי, חגים