DIY

…A Rose is A Rose is A Rose

DSCF1342eline pellinkhof’s fun cross-stitch wall art

ורד לליאת

my very own rainbo loom cross stitch art. photo – hila lahav

כן, כן….

שגעון הריינבולום לא פסח על ביתנו.

{חיוך}

קשה שלא להתלהב מהלהיט החדש הזה.

זה צבעוני, זה מלהיב,

ואותי אישית זה עושה מאושרת

לראות איך עלמה שלי

יוצרת צמידים במגוון צורות וצבעים

במרץ כה רב.

{חיוך רחב}

לפני כמה שבועות,

פרסמה ליאת המקסימה מ cratifairy

פוסט על תחרות יצירה מהגומיות הללו.

הסתכלתי על הבאנר של הבלוג שלה-

באנר איקסים שמנת בהיר צהוב3

ופתאום הכל התחבר לי-

אני אכין את הורד שאני חולמת עליו

כבר ממזמן….

מגומיות!!!

מכאן העניינים זרמו די מהר….

העתקתי מהאינטרנט את דוגמת הורד

על דף משובץ.

מצאתי קרש עץ ישן שמזמן צבעתי לתכלת,

ואם להודות באמת-

אני כבר לא זוכרת למה ייעדתי אותו…..

אבל הוא כנראה חיכה לרגע הזה.

{חיוך}

הגדלתי את הדוגמה לגודל הרצוי….

קניתי מסמרים וגומיות….

{ואח"כ קניתי עוד מסמרים,

וחפשתי גומיות בכל מקום אפשרי,

כי הורודות שרציתי אזלו….

אז השתמשתי בגוונים שונים שמצאתי.}

גומיות

הדבקתי עם סלוטייפ את הדף המשובץ לקרש

{כי התעצלתי לסמן את כל הנקודות}

1457466_10202505593174524_1431971809_n

{כן אלו הרגליים שלי בפינה….}

ודפקתי בו כ- 400 מסמרים!

{יופי של דרך להוצאת אגרסיות….}

1901998_10202505596134598_148704309_n

1779267_10202505595774589_1282290504_n

קיפלתי כל גומיה ל- 2

ויצרתי מהן את דוגמת ה x

וככה זה נראה בשלבים:

1897758_10202505594054546_2069519964_n

1654027_10202505592894517_312589471_n

1622079_10202505592294502_297953636_n

1796456_10202505591334478_1228443714_n

1654089_10202505590654461_1922387483_n

1653862_10202505589214425_469014585_n

970659_10202505590214450_1007453076_n

וזהו….

כשהיה מוכן,

פרגנתי לי צילומים קצת יותר מקצועיים,

אז הילה להב הנהדרת עשתה לורד שלי בוק בגינה-

ורד לליאת1

ורד לליאת2

עכשיו רק נשאר לי לחפש איפה לתלות את זה……

תודה לליאת שמבלי לדעת עודדה אותי ליצירה הזו

ולהילה על הצילומים….

blog icon

הארות קטנות וגדולות, ילדים

כל עוד 2

גבר באמצע הבוקר
גבר בלב חייו
על יד גדר של בית ספר לבדו ניצב
והוא זוכר שאביו
פעם הלך אחריו
הוא מנסה לשמוע את קול צעדיו

מתוך שירם המרגש של יוני רכטר ועלי מוהר "כל עוד".

מדהים בעיני
ומרגש עד דמעות
לראות את עלמה
צועדת לבית הספר
ואני אחריה
מסתכלת על צעדיה
ונראה לי שרק לא מזמן
זו הייתי אני.
בכיתה א' רקפת…

ונכון שכבר אמצע השנה
אבל עדיין, כשקראו לנו ליום הורים
היה נדמה לי לרגע
שהנה אמא תיכף תבוא ונלך
לשמוע מה המורה אומרת עלי!
עדיין לא נפל לי האסימון
זו את האמא שרון
באמצע הבוקר
בלב חיי.

*   *   *

זה הפוסט שכתבתי ב- 2011,

וכמו שאומר גיסי-

רק אתמול שילשום,

וכבר מחר מחרתיים….

והיום,

בגיל 42,

{בדיוק}

יש לי עוד

ילד בכיתה א'.

יום ראשון ביס

וזו עדיין אני

האמא שרון,

באמצע הבוקר

בלב חיי.

הפעם הצטיידתי מראש בטישו…

הארות קטנות וגדולות, הבית שלי, המלצות על בילוי, ילדים, משפחה

אני אמא טובה- יום הפרגון העצמי

מכירים את הימים האלה

שהכל זורם בהם חלק?..

אחה"צ עובר בנעימים

הילדים משחקים יפה,

אוכלים, מתרחצים…

מבלי שנרגיש שהתאמצנו

או התעצבנו בדרך?..

ובכן אתמול היה לי יום כזה!

זה לא שזה כל כך נדיר במחוזותינו

אבל גם בימים טובים בדרך כלל

יש לי איזה רגע עצבני או משהו אחד

שלא הולך כמו שהייתי רוצה…

ואז אני מעודדת את עצמי

שזה בסדר ואין דבר כזה

מושלם!

אתמול נהנתי מאוד

מבילוי אחה"צ ביתי עם הילדים

ובסופו הרגשתי שכן

אני אמא טובה!

ושמגיע לי לפרגן לעצמי על זה…

{וזה כן נדיר במחוזותינו…

בכל זאת גנים פולניים…

נכתב בחיוך}

והרגשתי צורך עז לחלוק

את האושר הגדול הזה

שמציף אותי,

פשוט כדי שתדעו שזה שם

וההורים שבינכם יוכלו

ליישם את זה בקלות רבה

ולארגן לעצמם אחה"צ של אושר

עם הילדים שלהם!

אז מה היה לנו-

אחה"צ התחיל בדריכה בגיגית הבוץ

{שלב אחרון בתנור- מה שאומר שהפוסט בעניין קרב…}

אחריה כמובן היה צורך במקלחת

ואז הילדים לבשו פיג'מות

{אפשר כמובן לוותר על החלק של הבוץ

ופשוט להכריז לשם הגיוון

על יום הפוך שבו מתרחצים קודם

לובשים פיג'מות ואז משחקים…}

ופנינו למשחק בסלון.

כבר בשבת אחה"צ עלמה ושחר

החלו בבנית אוהל בסלון

שהיה כל כך מושקע שלא היה לי לב

לפרק להם אותו…ולכן החלטנו

לשמור את ה"בניה" ליום נוסף.

{זה היה משחק אהוב גם עלי בילדות

אני ואחיותי היינו תולות את השמיכה

מאיזה מסמר ויושבות בפנים…}

האוהל היה בנוי מכל כסאות האוכל

{6 במספר}

שמיכות, כריות ובדים לקשירה

{למי שאין בדים יכול כמובן להשתמשבסדינים או מפות}

וכלל בתוכו פינת יצירה

{אם למישהו יתחשק לצייר…

הסבירה עלמה}

מיטות לתינוקות…

עגלה לטיול, שלל מטפחות צבעוניות,

בובות אצבע למשחק,

פסנתר

{שנוכל לנגן לבובות…}

ועל אחד הכסאות נתלו ציורים- לקישוט.

הילדים שמחו מאוד "לארח" אותי

ולהסביר לי מה כל דבר,

ומה עלי לעשות.

שכבנו בתוך האוהל,

שיחקנו בבובות,

דיגדגנו, התגלגלנו, צחקנו

גם אבא ואוליביה החתולה הצטרפו.

עשינו הפסקה לאכול ארוחת ערב,

חזרנו לאוהל לקרוא סיפורים

ובסוף היום סדרנו ביחד הכל במקום

עייפים ומאושרים הלכו הילדים לישון…

{חיוך}

מי שמכיר אותי יודע, שיצירתיות היא חלק גדול ממני

ושאני משתדלת להפעיל אותה

בכל הקשור לילדים.

כשראיתי את היצירתיות שלהם במשחק

הרגשתי שעשיתי משהו בסדר,

שהצליח לי!

ושאני שמחה שהם בחרו בי להיות אמא שלהם!!!

{חיוך רחב}

ולסיום- טיפ קטן ותודה-

כדי לא להרוס את חווית ה"אני חלק מהמשחק"

שמתי שעון מעורר לשעה הייעודה

ויידעתי את הילדים מראש שכשהשעון יצלצל

זה סימן להפסיק לשחק ולהתחיל לסדר

ולהתארגן לשינה.

כך לא הייתי צריכה אני להיות ה"שוטר"

שמפסיק את ההילולה באמצע לטובת השגרה…

ולהפתעתי- זה עבד מצויין!

 

ותודה לאמא שלי שעודדה בנו

את היצירתיות ואת שמחת החיים הזו!

הארות קטנות וגדולות, ילדים

…a teacher 4 a day

היום הייתי מורה מחליפה.

החלפתי את המורה לתנועה

שככל הנראה עשתה שפגט בסופרמרקט…

לימדתי 6 שעות

כיתות ד' וכיתות א'

{ביניהן את עלמה שלי}

הודעתי להם באושר שאין פלדנקרייז

{או כמו שהם כינו את זה- פלדנקריזה}

ובמקום זה שיחקתי איתם משחקים

משחקי כדור, בקבוצות, חישוקים

ומזרונים מוסיקליים {כמו כסאות}

כשברקע דיסק עם שירים ליום העצמאות.

פה ושם היו קצת בעיות משמעת

ובסה"כ היה מאתגר, מתיש ומהנה!

מי היה מאמין עלי שאני אעשה דבר כזה??????

{חיוך}

אבל עשיתי…

ובסוף ילדה אחת אמרה שהיה לה כיף איתי

ושאלה אם אני אבוא שוב.

i guess i touched one's heart today

!yeay

הארות קטנות וגדולות, ילדים

כל עוד

גבר באמצע הבוקר
גבר בלב חייו
על יד גדר של בית ספר לבדו ניצב
והוא זוכר שאביו
פעם הלך אחריו
הוא מנסה לשמוע את קול צעדיו

מתוך שירם המרגש של יוני רכטר ועלי מוהר "כל עוד".

מדהים בעיני
ומרגש עד דמעות
לראות את עלמה
צועדת לבית הספר
ואני אחריה
מסתכלת על צעדיה
ונראה לי שרק לא מזמן
זו הייתי אני.
בכיתה א' רקפת…

ונכון שכבר אמצע השנה
אבל עדיין, כשקראו לנו ליום הורים
היה נדמה לי לרגע
שהנה אמא תיכף תבוא ונלך
לשמוע מה המורה אומרת עלי!
עדיין לא נפל לי האסימון
זו את האמא שרון
באמצע הבוקר
בלב חיי.

ילדים, משפחה

יפניות בגינה

קימונו

שתי ילדות מחופשות

רצות בדשא

🙂