המלצות על בילוי, עיצוב פנים

אפשר לחיות ולשיר…בגשם

שישי בבוקר עם רוני.

נסענו לשוק הפשפשים,

התיישבנו בפועה על הבר.

שתינו הלהבנו מהרגשת הנסיעה אחורה בזמן

כאילו נכנסנו ונחתנו ישר בסלון של

סבא וסבתא…או משהו כזה…

אכלנו את סלט החיטה המשובח שלהם

יחד עם חלה טריה ורכה מרוחה בחמאה.

וקינחנו בשוקו חם עם  ה ר ב ה קצפת.

{אם כבר אז כבר….אין כמו פרגון עצמי

נכתב בחיוך…ואין כמו הפוזה שכבר נהיה קשה להכניס…

ועוד מעט כבר קיץ….אבל זה כבר ענין לפוסט אחר}

קבלתי עוד גלויה לאוסף…

והמשכנו לכיוון התאטרון הערבי עברי

שנמצא צמוד לחמאם במבנה המשקיף לים.

וכך בצהרי היום,

ראינו את ההצגה עפר ואפר.

כשיצאנו כבר התחיל לטפטף…

טיילנו בין הסמטאות והרחובות,

נכנסנו לכמה חנויות מעוצבות-

afro גלריה לעיצוב מאפריקה ומהעולם.

אני התאהבתי בספה החרדל ואוסף הכריות שמוצגת בחנות.

וכמו שכתוב על הגלויה שלהם

…to be inspired

בהחלט מעורר השראה!

{רח' נחמן 6, יפו}

גיליתי חנות חדשה משגעת

home workshop

בדיוק מהסוג שאני אוהבת

שניתן לתאר אותו בפשטות-

אני מוכנה לעבור לגור בחנות,

או לחילופין-

לקנות את רובה ולהביא הביתה…

{חיוך}

החנות עמוסה בפריטים מלאי שיק

ממקומות שונים באירופה,

ביניהם מוצרים של המותג הדני

house doctor

{רבי יוחנן 4, יפו}

ביקור בחנות מעשיה– מעשה ידי אדם בחפץ לב,

הוביל למציאה של היום-

כרטיס ברכה מרגש

שרכשתי בחפץ לב

לבעלי היקר שחגג יומולדת בשבת!

הברכה היא של עד בלי די

ברכות של אהבה לתמיד!

{מה יותר מתאים מזה לבעל?..}

מילים יפות ובעלות משמעות

מודפסות על נייר אקולוגי בגוון טבעי.

מפה לשם הגשם הלך והתחזק…

והצורך בקפה עלה…

אז הלכנו בדרך למרגוזה

המאפיה האהובה עלי…

ואז-

בדרך ראינו התקהלות של אנשים

והסבירו לנו שבמקום נפתחה

קונדיטוריה חדשה.

לכבוד הפתיחה העוגות היו במחיר סמלי של 10ש"ח

ואפילו חנכו לכבודנו את מכונת הקפה…

שתינו הפוך נהדר

ואכלנו רולדה עם קרם שוקולד לבן וויסקי

וקסטת שוקולד עם קרם שוקולד לבן וערמונים.

טעים ומיוחד…

כמאמר יעל

{בחור שפגשתי פעם בנפאל}

רק המעז מנצח!

ואכן העזנו וניצחנו.

{חיוך}

חזרנו לאוטו בדיוק בזמן

והמבול הגדול התחיל תיכף אחרי…

נסענו הביתה שמחות ויבשות!

דרך הטיילת והתענגנו בדרך

על מראה הים הגועש.

ומה עוד אפשר לבקש?..

{חיוך רחב}

 

 

 

המלצות על בילוי, וינטאג'

אפשר לחיות ולשיר…

אתמול קפצתי לשוק הפשפשים עם אחותי הגדולה

שהיא מעצבת פנים מוכשרת.

לשם הדיוק- היינו שם גם בשבוע שעבר…

והפעם הביקור היה קצר וממוקד יותר.

הסיבה הרשמית לביקור החוזר {לא שצריך כזו?..}

הייתה קניה של אביזרים ללקוח

והפחות רשמית שרצינו לנצל את השובר לrice

שהיא רכשה באתר איזהכיף.

את הסיבוב פתחנו בקפה וארוחת בוקר במרגוזה,

מאפיה ביתית משובחת ונעימה ביותר.

אכלנו ביצים רכות עם מקלוני שומשום וגבינת שמנת.

אני חושבת שמאז הילדות לא אכלתי

ביצים רכות {או קלות כמו שאז קראתי להם}

ולקפה הצטרפה מיני נשיקת מרנג נפלאה.

משם המשכנו ישר לחנות של סופי.

מבחינתי זה כמו ילדה שנכנסת לחנות סוכריות.

הכל כל כך צבעוני שפשוט קשה להתנתק

מהחפצים היפים.

העובדה שאני עדיין מובטלת….הקלה במשהו

את ההתנתקות 🙂

ואני גאה לומר שלא רכשתי כלום!

אבל לקחנו נייר עטיפה מהמם

שעוד לא ברור מה אני אעשה איתו

אבל הוא מאוד שמח לחזור איתי הביתה.

רינת רכשה כלים מהממים עבור הלקוח שלה,

וגם כמה פריטים לעצמה.

אחרי כל זה ושוטטות בדוכני השמונצעס

שהניבו את כלי הזכוכית המהמם הזה בצורת לב

{ הכלי והמכסה היו זהים אז כל אחת מאתנו לקחה חלק אחד}

אפשר להבין שהתעייפנו…

ואז התיישבנו בפועה.

הכיף במקום הזה- מלבד כמובן האוכל הטעים,

זה שאני מרגישה

כאילו אני בבית של סבא וסבתא שלי

שום דבר לא תואם לשני,

לא הכסאות ולא הכלים…

פשוט ומקסים.

ועם החשבון מקבלים גלויות יפהפיות.

אני אוספת אותן…

ותולה על הלוח בחדר העבודה שלי.

ככה עברו להן בנעימים 3 שעות

וכבר הגיע הזמן לחזור לקיבוץ

לאסוף את שחר מהגן.

ואחרי כל זה- אפשר לחיות ולשיר.

מאחלת לכם יום קסום וצבעוני במיוחד!