נוסטלגיה מתוקה

בילוי קסום של שישי בבוקר…

*   *   *

 אמא שלי על רקע קונדיטוריית "ספירא", חיפה

זה התחיל באחד מחברי בפייסלנד

ששיתף ידיעה שקונדיטוריית "ספירא",

מהקונדיטוריות הראשונות בחיפה,

עומדת להיסגר.

קראתי תגובות מרגשות של אנשים

שהקונדיטוריה הזו הייתה חלק מחייהם,

וחלק מזיכרונות ילדותם.

דבר ראשון- שאלתי את אמי

ילידת נווה שאנן בחיפה

אם היא מכירה את המקום?..

מסתבר שה"למטה של העיר"

{כמו שסבי ז"ל היה קורא לעיר התחתית}

היה אזור מפוקפק משהו באותם הימים…

דבר שני- חיפשתי קצת על המקום

וקראתי את הכתבה בחדשות חיפה.

את הקונדיטוריה פתח ברוך ספירא,

בן למשפחה של קונדיטורים בפולין.

אחרי ששרד את מלחמת העולם השנייה,

עלה לישראל והביא עימו את המתכונים

שעברו מדור לדור במשפחתו.

ביתו נעמי ובעלה יאיר רפפורט

המשיכו את המסורת אחריו

ומפעילים את המקום עד היום.

ההחלטה על הסגירה נובעת מפאת הגיל

והקושי לעבוד,

והילדים אינם מעוניינים להמשיך במקומם.

אחרי טלפון קצר ושיחה נעימה

עם אחד העובדים שעובדים שם מעל 40 שנה!!!

{איפה ישנם עוד דברים כאלה?..}

ווידאתי שהמקום פתוח גם בשישי

והזמנתי לי 4 כלבלבי מרנג.

{חיוך}

אני כחובבת נוסטלגיה ידועה

וכאחת שאוהבת אוכל ומתוקים במיוחד,

לא יכולתי להרשות לעצמי

לפספס כזו חוויה.

ולמרות שלא הכרתי את הקונדיטוריה לפני כן,

החלטתי לבוא ולחלוק לה כבוד אחרון לפני שתיסגר.

אחרי טלפון נוסף לאמא,

סגרנו את הבילוי של שישי בבוקר…

{וכל זה באמצע ניקוי רעלים….

הלכה המשמעת העצמית… חיוך?..}

*   *   *

וכך בשישי האחרון,

נסענו בבוקר לעיר התחתית בחיפה.

אמא, אני ושחר- ששמח מאוד לפספס יום לימודים…

{עלמה לא הסכימה לקום ביום החופשי שלה…

ככה זה בגיל ההתבגרות…}

הלכנו לאורך רחוב נתנזון

שבהמשך הופך לדרך יפו.

שחר מבצע "דב"

הרחוב נראה כמו מדרחוב אירופאי משהו.

חנויות קטנות,

מסעדות קטנות ומעוצבות.

ושמש בוקר של סתיו.

כלבלבי מרנג בעבודת יד- הסמל המסחרי

הגענו למקום- ויטרינה יפהפיה מלאה במיני עוגות

ומדף שלם של כלבלבי מרנג משובבי נפש.

שולחנות מלאים בחוץ ובפנים,

אווירה נעימה וניחוח של פעם.

קונדיטוריית "ספירא", חיפה

המקום היה נראה שוקק חיים.

לא כמו מקום שתיכף ייסגר…

התיישבנו בפנים,

שתינו שוקו וקפה,

והתענגנו על-

סברינה, עוגת גבינה מעטפה, פאי דובדבנים

וכלבלב מרנג… איך לא?..

צילום של שחר {בן 10}

אחרי כל זה,

יאיר הסכים שנכנס פנימה לראות

איפה כל המתוק הטוב הזה קורה.

תוך שהוא מכין עוגות קרמשניט

אמר לשחר שלי להושיט לו יד.

 

יאיר רפפורט מכין קרמשניט

שחר הושיט אצבע,

"לא אצבע" גער בו יאיר, "כל היד".

שחר הושיט את היד ויאיר זילף

לו פס קרם רחב.

"תלקק" אמר.

הוא סיפר לנו קצת על ימים שעברו,

מאזני הארץ- עליהן שוקלים את הבצק

אוסף הצנתרים תלוי על קרש במטבח הקונדיטורייה

ומהתקרה תלויות תבניות בשלל דוגמאות

ואז הראה לנו מגש של עוגיות

[חיוך גדול}עם ריבה שבגלל העומס

לא הספיק להרכיב אותן.

אבל לכבוד שחר הרכיב אחת

ונתן לו לטעום.

מגש העוגיות- אתם כבר יודעים איפה זו החסרה…

אלו בדיוק העוגיות שסבתא שלי ז"ל

הייתה מכינה.

עוגיה עגולה שעליה ריבה

ועליה עוגיה נוספת עם חור במרכז.

היא הייתה קוראת להן "קייקסעלעך"

והן היו ממתינות לנו הנכדות

מעל למקרר בקופסאת פח כתומה עם פרחים….

{נוסטלגיה מתוקה כבר אמרתי?..}

בכל מקרה,

אחרי כל זה,

קניתי גם עוגת קרמשניט לטובת

הבעל והילדה ולא באו…

וליתר בטחון גם כמה מרציפנים בעבודת יד.

והלכנו לדרכנו.

חשבתי בדרך על העובדים

שעבדו בקונדיטוריה הזו מעל ל- 40 שנה!!!

{איפה ישנם עוד אנשים כאלו?..}

ועל כך שמה- 1 בנובמבר

ילכו גם הם לדרכם…

ושמחתי על הנסיעה הספונטנית הזו.

{חיוך רחב}

רגע של קפה- כבר בבית…

חזרנו הביתה לקראת הצהרים,

החזרתי את אמא הביתה,

עשיתי קניות,

ופרשתי לשנ"צ של שישי.

הבילוי הקסום של הבוקר

התערבב לו בחלומות של צהרים…

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שוקו שוקו

כשהייתי בעבודה,

הגיע אלינו משלוח בתוך ציידנית

ובה שוקו של תנובה, ליטר וחצי שלמים!

שניה אחרי שנכנסתי הביתה,

שחר ביקש שאכין לו שוקו.

ואז נזכרתי בהפתעה שיש לי במקרר.

{חיוך}

כמובן שכבר עלמה רצתה גם…

"שוקו 96 אחוז חלב, 30 אחוז פחות תוספת סוכר, תנובה…"

שחר הקריא לנו בקול

כל מה שהיה כתוב על השוקו.

{בכל זאת כבר בכיתה ב'….}

בינתיים,

כיאה לשוקו- הוצאנו קשים צבעוניים

הקריאה נזנחה לטובת השתיה

ועשינו "לחיים"…

ברקע שמתי את השיר "אדון שוקו"

וכבר נהייתה חגיגה שלמה.

אח"כ חיפשנו ברשת

תמונות של שוקו,

בכל מיני צורות ואריזות.

ומצאנו אפילו משחק

המפעל של שוקו תנובה

בו ממלאים שוקו בארגזים.

אחה"צ של כיף.

i love chocolate by story bird

 

ולחשוב שכל זה

בתחיל מכוס שוקו אחת…

{חיוך רחב}

 

מה?.. כבר נגמר החופש?…

pic from an unknown source

בסוף היום,

אחרי ארוחת הערב והמקלחות

ולכבוד סוף חופשת הקיץ,

ערכתי ראיון קצר עם

2 ילדי.

לראות איך המרגש אחרי החופש

ולקראת תחילת השנה מחר.

* התשובות נכתבו מילה במילה

כפי שנאמרו בלי תיקונים.

** ולמי שתוהה לגבי ניסוח השאלות,

אין לי מה לומר להגנתי חוצמזה

שזה מה שיצא לי בסוף יום חם וארוך

של סוף החופש….

.my two kids ❤ alma {age 10} & shachar {age 7 tomorrow!} . photo by me

שחר – מחר בן 7 – עולה לכיתה ב'

* איך היה לך החופש הגדול?

"כיף".

* ממה הכי נהנית בחופש?

"שהלכנו ללונה פארק".

* ומה היה הכי מהנה שם?

"רכבת הרים צהובה ולבנה".

* אתה שמח שמתחילה שנה חדשה?

"לא כזה".

* למה?

"בגלל הלימודים".

* אתה שמח לפגוש את אורית המורה?

{אותה מורה מחנכת משנה שעברה}

"כן".

{סוף סוף משהו חיובי…}

* מי מהחברים/ ות תהיה הכי שמח לפגוש מחר בכיתה?

"ארז, עמרי ואדם".

* מה אתה מצפה מכיתה ב'?

"מצפה שיהיה שוקולד. שיחלקו לנו ממתקים באמצע השיעור.

זה יהיה כיף!".

* מה אתה הכי רוצה שיקרה בכיתה ב'?

"לפגוש שוב את החונך שלי".

{החונך- אדיר סיים בשנה שעברה את בי"ס והשנה מתחיל חטיבה}.

* אתה חושב שתצליח השנה בלימודים?

"לא. סתם. אני חושב שאצליח בהכל".

* יש משהו שתצטרך בו עזרה?

"כן. בשפה".

* מה אתה מאחל לעצמך?

"שיהיה לי בהצלחה".

*   *   *

עלמה – בת 10 – עולה לכיתה ה'

* איך היה לך החופש הגדול?

"כיף רצח".

* ממה הכי נהנית בחופש?

"בלונה פארק".

* ומה היה הכי מהנה שם?

"שעשיתי את האנקונדה והבלק ממבה".

{ללא ספק אמיצה! שני המתקנים המפחידים

אנקונדה זו רכבת הרים עם לופ

והבלק ממבה- מתקן שזורק אותך מעלה ומטה במהירות אדירה!}

* את שמחה שמתחילה שנה חדשה?

"חצי חצי".

* תסבירי…

"חצי כי אני לא רוצה ללמוד

והחצי השני כי אני רוצה כל השנה לראות את החברות שלי".

* את שמחה לפגוש את יהודית המורה?

{מורה מחנכת חדשה אבל שמוכרת לה מבית הספר}

"כן".

* מי מהחברים/ ות תהיי הכי שמחה לפגוש מחר בכיתה?

"נויה ותמר כי לא ראיתי אותן כל החופש".

* מה את מצפה מכיתה ה'?

"שיהיה לי מאוד מאוד קל".

* מה את הכי רוצה שיהיה בכיתה ה'?

"שעורים חופשיים".

* את חושבת שתצליחי השנה בלימודים?

"כן".

* יש משהו שתצטרכי בו עזרה?

"אני לא יודעת כי אני לא יודעת איך ילמדו אותנו

ואם יהיה לי קשה או לא".

* מה את מאחלת לעצמך?

"שיהיה לי כיף וטוב".

{חיוך רחב}

*   *   *

ומה יש לי לומר על כל זה?..

* ללא ספק אחת החוויות הטובות שהיו לי

החופש הזה היה הביקור בלונה פארק!

לא ביקרתי בו מאז שהייתי ילדה

{וכן יש שם דברים שנראה שלא השתנו כלל מאז…}

* חבל שכבר בכיתה ב'

הילד שלי פחות מתלהב מלחזור לבית הספר….

* אין ספק שגם אני הייתי שמחה

אם בעבודה למשל היה יותר

זמן {=שיעור} חופשי ושהיו מחלקים לי שוקולד!

* אני שמחה מהביטחון של כל אחד מהם-

על המחשבה שיהיה להם קל,

ושיצליחו.

על השמחה שלהם

בפגישה המחודשת עם החברים.

{חיוך רחב}

*   *   *

לסיום קראנו סיפור,

לכל אחד חיכתה בובה קטנה ופרוותית חדשה

על המיטה ומכתב תודה מאמא ומאבא

על שסידרו את החדרים שלהם לבקשתנו,

שיהיה להם ליל מנוחה

והעיקר- מחר-

ב ה צ ל ח ה !!!